רש"י על שבת כ״ח א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת כ״ח א:ד׳
4 מֵתִיב רַבִּי אַבָּא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי מִכְסָאוֹת הָיוּ, אֶחָד שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִים מְאָדָּמִים וְאֶחָד שֶׁל עוֹרוֹת תְּחָשִׁים. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מִכְסֶה אֶחָד הָיָה, וְדוֹמֶה כְּמִין תְּלָא אִילָן. וְהָא תְּלָא אִילָן טָמֵא הוּא! הָכִי קָאָמַר: כְּמִין תְּלָא אִילָן הוּא, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גְּווֹנִין הַרְבֵּה, וְלֹא תְּלָא אִילָן. דְּאִילּוּ הָתָם טָמֵא, וְהָכָא טָהוֹר. אָמַר רַב יוֹסֵף: אִי הָכִי הַיְינוּ דִּמְתַרְגְּמִינַן ״סָסְגּוֹנָא״, שֶׁשָּׂשׂ בִּגְווֹנִין הַרְבֵּה.
פירוש רש"י על שבת כ״ח א:ד׳
4 מכסה אחד היה - חציו של אילים וחציו של תחשים ולמעלה דקרא אתרוייהו כתיב דבין אילים בין תחשים היה מכסה אחד מלמעלה לאהל יריעות העזים:
5 תלא אילן - חיה טמאה היא ומנומרת בגוונין:
6 אי הכי - סייעתא היא:
7 ששש - ששמח ביופיו בגוונין: